טאי – צ'י – צ'ואן

בראי הרפואה הסינית

 מאת: ד"ר שמואל הלוי

מומחה לרפואה סינית

 

                  

 

כללי

 

טאי-צ'י, צ'י גונג והרפואה-הסינית הינם מוצרים מבית-היוצר של אותה תרבות ושל אותה פילוסופיה. שלושתם כוללים אלמנטים פילוסופייים ומעשיים משותפים, האפיניים למעשה לכל אומנות שמוצאה בסין ובמזרח הרחוק.

מאחר וגם הטאי-צ'י וגם הרפואה-הסינית עוסקים בגוף האדם, רק טבעי שאומנויות אלו קרובות יותר אחת לשניה, מאשר לדוגמא קליגרפיה, או סידור פרחים, לרפואה-הסינית. עם זאת, אותה פילוסופיה בדיוק עומדת גם מאחורי אומנויות כמו קליגרפיה או סידור פרחים.

 

ביסוד הבנת הפילוסופיה הסינית של גוף האדם עומד המושג: "שלושת האוצרות", קרי: Shen, Qi and Jing.

 

 

קונספט ה - Qi

 

ביסוד כל התופעות הקיימות בעולמנו נמצא ה – Qi. בספר הקדום ביותר העוסק ברפואה-הסינית: Nei Ching Su Wen מצוטט Qi Bo שהיה רופאו האישי של הקיסר הצהוב (Huang Ti), כדלהלן: "...בין השמיים לבין הארץ לא קיים דבר, פרט ל – Qi".

גם הפיזיקה המודרנית טוענת כי כל תופעת החומר ביקום הינה אשלייה של חמשת חושינו. לטענתה, כל חומר, מהפשוט ועד המורכב ביותר, הינו אנרגיה בלבד, ברמות צפיפות שונות.

הנה כי כן, תנועה כלשהי אותה מבצע הגוף, מקורה בדחף אנרגטי המגולם בחומר ממנו מורכב גופנו. ככל שתנועות גופנו הינן מודעות יותר, ומבוצעות מתוך הדמייה-מכוונת, או הכוונה-מודרכת אם תרצו, כך בא יותר לידי ביטוי רעיון ה- Qi הגלום בטאי-צ'י-צ'ואן.

כל רופא סיני בעל מספר שנות ניסיון מכיר באופן בלתי אמצעי לחלוטין את תחושת ה – Qi הקיימת בזמן החדרת המחטים לגוף המטופל. ברוב המקרים, גם המטופלים נעשים מודעים לתחושות אלה במהלך טיפוליהם. למעלה מ – 90% מהילדים המטופלים במחטים סיניות, מסוגלים לתאר בזמן הטיפול עצמו את אופן וכיוון זרימת האנרגיה אותה יוצרות המחטים הנעוצות בגופם.

ברמה הבסיסית יותר מחולק ה – Qi לשני מרכיבים:Yin ו- Yang. אין צורך להרחיב כאן את ההסברים אודות שני מרכיבים אלה, קרוב לודאי כי הקוראים מכירים כבר את הרעיון הגלום ב -  Yinוב –Yang. לצורך המאמר רק נזכיר כי ה - Yin וה - Yang מבטאים את החלוקה ההרמונית שבין ההפכים האנרגטיים המגולמים בכל תופעה ביקום. כך, שכמו בחשמל: חיובי ושלילי, וכמו ביממה: יום ולילה, הינם בהתאמה: Yang ו – Yin , גם בטאי-צ'י, כמו בגוף האדם, למעלה והחוצה מקביל ל - Yang, ולמטה ופנימה מקביל ל – Yin. גב הגוף, גב היד והזרוע וצידי הרגל החיצוניים הם: .Yang לעומת זאת, החזה והבטן, פנים הזרוע וצידי הרגל הפנימיים – הינם Yin.

שמירה – Yin, התקפה – Yang. מתיחה – Yang, הרפיה – Yin. נשימה – Yang, נשיפה – Yin, וכד'.

על מנת שגוף האדם יתפקד כשורה על ה – Yin  וה – Yang להיות מאוזנים, ועל זרימת ה – Qi בגוף להיות חפשית והרמונית. כאשר עקרונות אלה אינם קיימים ישנה מחלה, או פרע-תפקוד כלשהו.

הפרעה בזרימה החפשית של האנרגיה בגוף, גורמת להפרעה בזרימת הדם, או הלימפה, או בחילוף החמרים בכלל. מצב בו קיימת הפרעה כזו נקרא ברפואה הסינית סטגנציה, קרי: קיפאון בזרימה החפשית של ה –   Qiוהדם בגוף. מטרתה האבסולוטית של הרפואה-הסינית, הינה לאתר את סיבתה ומיקומה של ההפרעה האנרגטית הגורמת לסטגנציה זו, ולשחררה. השחרור יכול להעשות באמצעות דיקור נקודות האנרגיה בגוף, מסאג', צמחי-מרפא, מוקסה, כוסות-רוח וכד'.

בכל תנועות הטאי-צ'י מגולם רעיון זרימת האנרגיה על כל היבטיו, ובעיקר השמירה על האיזון בין Yin ל – Yang. רצף התנועות המעגליות, המעברים הבלתי פוסקים בין מנח נמוך לגבוה, בין תנועות פנימה וחוצה, בין נשימות לנשיפות, בין מתיחה להרפיה, כולם מבטאים את רעיון זרימת האנרגיה והמעברים בין: Yin ל – Yang וחזרה.

יתרה מזו, גם מצב הידיים תוך כדי תנועה, יד אחת פונה כלפי חוץ והשניה כלפי פנים, וכאשר האחת מתהפכת אזי השניה מתהפכת לכוון ההפוך, גם כאן בא לידי ביטוי מצב הזרימה המעגלית הבלתי-פוסקת של Yin ו – Yang.

השמירה על עקרונות אלה בזמן ביצוע הטאי-צ'י, אינו סימבולי בלבד. כלל וכלל לא, למרות שישנם כאלה הסבורים כך. הקפדה על הכוונה מודרכת של תנועות הגוף על פי עקרונות אלה, ממריצה את זרימת ה –  Qi במסילות האנרגיה בכיוונם הפיזיולוגי הנכון, ומחזירה לאיזון הרמוני את ה –  Yin וה – Yang  ברמתם הבסיסית ביותר.

ניתן איפה לראות את תרגול הטאי-צ'י כמנוע המאפשר ליצור זרימה מאוזנת של Qi במסילות האנרגיה, תוך כדי הקפדה על איזון נכון בין Yin  ל – Yang. נשימת האויר (הנקרא גם הוא בסינית: Qi ) ונשיפתו, תוך כדי תרגול הטאי-צ'י ובהתאמה עם התנועות השונות, הוא הממריץ הפיזיולוגי הדרוש כ"דלק" להפעלת ה Qi הנמצא בתוך הגוף.

  

השפעת הטאי-צ'י על האיברים הפנימיים

 ברפואה-הסינית המסורתית מקובל כי לכל איבר מרכזי בגוף מערכת השפעה הנמצאת הרחק מטווח הפעילות הפיזיולוגית המוכרת של אותו איבר עפ"י הרפואה-המערבית. מכלולי השפעות אלה באים לידי ביטוי עקב מערכת המסילות האנרגטית המסועפת המקשרת איברים שונים עם איברים, או מערכות, הרחוקים מהם לחלוטין.

קשרים פיזיולוגיים אלה המבוצעים דרך המסילות האנרגטיות, גורמים לתופעות ולהשפעות שאינן מובנות כלל לרפואה המודרנית, עקב חוסר הכרותה עם מערכת המסילות האנרגטיות של הרפואה-הסינית.

כך יוצא איפה שהכבד משפיע על העיניים, או על כל מערכת הגידים בגוף, או שהכליות משפיעות על המוח ומערכת העצבים ועל האוזן, או הטחול והלבלב על הרחם, הריאות על העור, ועוד כהנה וכהנה.

מתוך ראיית קשרי-הגומלין שבין האיברים הפנימיים, נראה כי שלושת האיברים הפנימיים המושפעים בעיקר מתרגילי הטאי-צ'י, הינם: הריאות, הכבד והכליות.

 

 פעילות השאיפה והנשיפה העמוקות והסדירות המבוצעות תוך כדי ביצוע תנועות הטאי-צ'י, משפיעה ישירות על מערכת הנשימה, מחזקת אותה ומשפרת את פעילותה. עקב השפעת התרגול על הריאות, מתחזקת זרימת ה- Qi במרידיאנים, פותחת חסימות אנרגטיות, ומשתפרת זרימת הדם בלב ובכלי הדם באופן כללי. חילוף החומרים ברמת התא הבודד מואץ, וכתוצאה מכך הפרשת הפסולת דרך השתן ונקבוביות העור. עפ"י הרפואה-הסינית הריאות הינן האיבר העיקרי הקשור עם העור, על כל תפקודיו, וכן עם אנרגיית ההגנה של הגוף הנקראת בסינית: Wei Qi . כפועל יוצא מחיזוק הריאות במהלך הטאי-צ'י, מתחזקת מערכת החיסון של הגוף וחל שיפור בסירקולציה של דם ואנרגיה ברקמות העור.

מסיבה זו בעיקר ממליצים כתבי הטאי-צ'י העתיקים לבצע את התרגול היומי באיזורים עשירים בעצים ובמים, ומסיבה זו רוב מתרגלי הטאי-צ'י במזרח הרחוק עושים זאת בגנים ציבוריים המשופעים בעצים ובמים.

מחקרים מודרנים אכן הראו כי כמות היונים השליליים החיוניים כל כך לאיכות הנשימה, נמצאים באויר ברמה הגבוהה ביותר באיזורים משופעים בעצים ובמים – ובעיקר בשעות הבוקר המוקדמות. כל מי שהתנסה בתרגול טאי-צ'י בתנאים סביבתיים כאלה, מכיר ויודע את ההבדל בהרגשה הכללית, לעומת תרגול באולם התעמלות או מקום סגור אחר.

עפ"י הפיזיולוגיה הסינית, ה – Chen Qi הזורם במסילות האנרגיה נוצר מאינטראקציה בין ה – Gu Qi , שהיא אנרגיה המופקת בקיבה מהמזון, לבין ה – Zong Qi שהיא אנרגית הנשימה. ככל שאיכות האויר אותו אנו נושמים טובה יותר, וככל שפעילות הנשימה נעשית תוך כדי תרגול מודע (כמו בטאי-צ'י, או בצ'י-גונג), כך משתפרת ומתחזקת איכות המוצר הסופי. מוצר זה, כאמור, הוא ה - Chen Qi – דהיינו, ה – Qi הזורם במסילות האנרגיה, ומזין את האיברים הפנימיים.

הקשר שבין הריאות ללב ברור לכל ועל כן לא נרחיב כאן את הדיון.

קשר נוסף הוא, כאמור, הקשר שבין הריאות לעור. העור, כך מקובל גם ברפואה המודרנית, הינו איבר נשימה חשוב כמעט כמו הריאות עצמן. מבחינה אמבריולוגית, קרי בתהליך היווצרות העובר ברחם, הריאות והעור נוצרים באותו שלב התפתחות ומאותו קוד גנטי. הרפואה-הסינית קישרה את העור ותפקודיו לאיבר הריאות כבר לפני למעלה מ-3,000 שנה, וכן את הטיפולים במחלות עור לתרגילי נשימה שונים, ודיקור סיני של מרידיאן הריאות. תרגולי הטאי-צ'י אם כן משפרים באופן ניכר את חילוף החומרים של תאי העור, את יכולת ההתכווצות וההתרחבות של נקבוביות העור וגמישותן, וכן את היכולת הנשימתית של העור.

  

 הכבד הינו איבר מרכזי וחשוב בגוף, ומלבד היותו מרכז המטבוליזם בגוף, יש לו תפקודים רבים ושונים, ותקצר היריעה במאמר זה מהכיל את כולם. הנושא המעניין אותנו בהקשר של הכבד לטאי-צ'י, נעוץ בקשר המיוחד שבין הכבד למערכות הגידים של הגוף. עפ"י עקרונות הרפואה-הסינית כבד חזק ובריא אחראי בין היתר גם על חוזקם ובריאותם של גידי הגוף, וכן על התכונה הנפשית של אומץ לב וכושר ההחלטה.

מאידך, כבד חלש אנרגטית מביא לגידים חלשים, התכווצויות שרירים, כושר החלטה ירוד ואומץ לב מועט.

בתרגילי הטאי-צ'י בסגנונות השונים, ישנה הדגשה חזקה מאוד על שיפור תפקודי הגידים, חיזוקם והמרצת מחזור-הדם והאנרגיה בגידים השונים. פעילות זו מתבצעת בעיקר על ידי השתהות של מספר שניות ברכינות עמוקות, או במתיחות שונות של הידיים והרגליים, או בתנועות דמויות הצלפה.

תנועות חוזרות ונשנות כמו: Single whip, או: Low flying oblique, או: Step back to strike the tiger, מטילות עומס על מערכות גידים שונות ומגוונות בכל חלקי הגוף, ומכניסות אותן לטונוס פעילות וגמישות גבוהים ביותר.

תרגול חוזר ונשנה זה של מערכות הגידים בגוף משפיע בהיזון חוזר על האיבר הקשור ביותר עם הגידים – קרי, הכבד. חיזוק של הכבד בהקשר זה משפר אליבא דהרפואה-הסינית את אומץ הלב, הנחישות וכושר ההחלטה של המתרגל.  

 

 ברפואה-הסינית שמור מקום מיוחד של כבוד לאיבר זה. הכליות הינן משכנן האנרגטי של אנרגיות ה- Jing, וה - Yuan, וכן נקודת מוצאן של מספר מסילות אנרגטיות הקשורות עם תפקודים חיוניים ביותר בגוף האדם.

לעניננו, הכליות קשורות עפ"י הרפואה-הסינית עם מערכת השלד ובפרט עמוד השידרה, עם מערכת העצבים המרכזית, עם הפריון והדחף המיני, עם תפקודים הורמונליים שונים ועם בהירות המחשבה וכושר הריכוז.

מבחינת האופי משפיעות הכליות על כח-הרצון ועל יכולת ההתמדה.

כליות חלשות מתבטאות סימפטומטית בכאבי גב תחתון וברכיים, דחף מיני חלש, פחדים וחרדות, כושר ריכוז וזיכרון חלשים. כמו כן יהיה כח הרצון של הלוקה בהן חלש, וכן כושר ההתמדה שלו.

תרגולי הטאי-צ'י השונים שמים דגש חזק על שיפור האספקטים הללו של תפקודי הכליות. לימוד ושינון תנועות הטאי-צ'י, תוך הקפדה על פרטים קטנים לרוב, וכן על הסדר הקבוע של תנועות אלה, מחזק ומשפר את התפקודים המנטליים הקשורים למערכת האנרגטית של הכליות.

המתרגל מחוייב בכושר ריכוז גבוה וזיכרון טוב על מנת לבצע כסדרן את תנועות ותנוחות הטאי-צ'י, תוך הקפדה על כל מכלול הפרטים של כל תנועה ומנח.

חיבור זה בין יכולת הזיכרון והריכוז לבין תנועות הגוף, יוצר קשר חזק בין גוף לנפש, בין יכולת מנטלית ליכולת פיזית. חיבור זה גם מחדד את הכושר של ההתכוונות הפנימית של המתרגל, להוציא אל הפועל ברמת דיוק מקסימלית סידרה של תנועות, שגם להן כשלעצמן, כמו שצויין לעיל, יכולת השפעה מובהקת על מערכות הגוף השונות.

מאחר וגם הברכיים וגם הגב התחתון קשורים אנרגטית לכליות, קיים דגש חזק בתנועות הטאי-צ'י על חיזוק אזורים אלה בגוף. כל מתרגל מתחיל מרגיש את העומס הבלתי רגיל המוטל על הבירכיים בתנוחות השונות. חיזוק הגב התחתון מאידך, מתבטא בתנועות הסיבוביות של האגן כמעט בכל תנועה ותנועה.

בתנועות אופיניות כמו: Cloud hands, או: Fair lady works at shuttle (תנועת ה"חלונות"), קיים דגש חזק על פיתול הגב התחתון בתנועה איטית וממושכת. תנועה זו, מאחר ונעשית לשני הכיוונים מספר פעמים, מעסה את הכליות וממריצה את פעילותן, מחזקת את שרירי הגב התחתון וחוליותיו, ומחזקת בכך, בהיזון חוזר, את הכליות.

  

תוחלת החיים והזיקנה

 לאחר כל אלה, לא יתמה הקורא באם ישמע כי הכליות, הכבד והריאות הינם האיברים החשובים ביותר לטיפול בגיל הזהב.

כמעט כל מרשמי הצמחים ברפואה-הסינית, הבאים לטפל באספקטים השונים, של תופעת ההזדקנות, מכילים צמחי-מרפא שהשפעתם העיקרית הינה על הכבד, הכליות והריאות.

מאותן סיבות שהזכרנו בגוף המאמר אודות השפעתם של שלושת האיברים הללו על מערכות הגוף השונות, רבה השפעתם גם על תהליך ההזדקנות ומצב הבריאות בגיל הזיקנה. אין תימה איפה כי במקומות רבים במזרח-הרחוק ניתן לראות יותר זקנים המתרגלים טאי-צ'י, מאשר צעירים... ההשפעה של מכלולי הטאי-צ'י על אנשים מבוגרים או זקנים, הינה ללא עוררין רבת חשיבות. תרגול קבוע של תבניות הטאי-צ'י בגיל הזיקנה, גורם ללא ספק להאטה ניכרת בתהליכי ההזדקנות, וכן לשיפור משמעותי באיכות החיים ובתפקוד היומיומי של המתרגל המבוגר.

התרגול בטאי-צ'י דורש משמעת חזקה, אך מאידך גם מפתח משמעת זו, כמו שהוסבר לעיל.

התרגול בטאי-צ'י דורש זיכרון וכושר ריכוז משופרים, אך מאידך גם מפתח יכולות אלו.

התרגול דורש הרמוניה, איזון ושיווי משקל בתנועות הגוף, אך גם מפתח תכונות אלו.

השגה של יעדים אלה על ידי אנשים מתקדמים בגילם, תורמת תרומה רבת חשיבות למצב בריאותם הגופנית והנפשית של אוכלוסייה זו, וכן לתדמיתם העצמית. כל אלה משפרים באורח ניכר את תוחלת החיים של אנשים זקנים ואת עצמאותם הפיזית והנפשית.

ג'ינג (Jing)

 הקומפוננט האנרגטי הנקרא בסינית Jing, מבטא כאמור את המכלול של התורשה, הדחף המיני והזרע (כולל נוזל הזרע). אנרגית ה Jing שוכנת בכליות, שהן האיבר האחראי מבחינה אנרגטית על התפקוד המיני בכללותו.

בטאי-צ'י באה אנרגיה זו לידי ביטוי, בעיקר באפליקציות הקרביות של הטאי-צ'י. מובנה בהקשר זה הינו כח מתפרץ, או יכולת מיקוד האנרגיה בנקודה מסויימת תוך כדי מכה או בעיטה בגוף היריב.

כמו שבגוף האדם האיכות האנרגטית של הזרע הינה איכות מתפרצת, הנדחפת בדחף אדיר קדימה, וכמו שמוטיב המין והתשוקה טעון באנרגיות שקשה לרסנן, כך הינה האפליקציה האנרגטית של ה – Jing בטאי-צ'י. היכולת להגיע לרמת שליטה טובה באנרגיה זו, נרכשת בעיקר בעזרתן של טכניקות מדיטטיביות הנקראות בסינית צ'י-גונג, או ניי-גונג, ומשמעותן "התעמלות פנימית".

בטכניקות אלו קיימים תרגילים ספציפיים המיועדים לחזק סוגי אנרגיה מסויימים בגוף המתרגל. קיימים תרגילים לחיזוק ה- Yin או ה – Yang, וכן תרגילים לחיזוק ושמירה על ה – Jing. התרגילים הנפוצים ביותר הינם תרגילים המיועדים להקנות יכולת שליטה על כיוון וזרימת האנרגיה בגוף, ועל ריכוזה באיזורים מוגדרים.

תרגילים אלה מיועדים להקנות יכולת מרפא לרופאים העוסקים ברפואה-סינית על כל היבטיה, או יכולת לחימה ללוחמים בסגנונות קרב שונים.

במסורת הטאואיסטית בסין העתיקה, הפגינו נזירים-לוחמים יכולת מדהימה בריכוז עוצמת מכה אדירה, תוך כדי שימוש מכוון באנרגית ה – Jing לצרכי לחימה.

לא פחות מכך, שימשו תרגילים אלה להשגת יכולת ריפוי בידי רופאים סיניים, ע"י השלכת אנרגיה מתוך ידיהם לכוון מוקד מחלתו של המטופל. טכניקות אלה בצורתן הפשטנית והמגומדת, קרויות במערב בשמות כמו: הילינג, רייקי וכד'.

התרגולת הנפוצה ביותר במסורת הטאואיסטית לשפעול אנרגית ה – Jing , קרויה בסינית: Hui Jing Bu Nao  ( הפניית אנרגית ה – Jing למוח). עפ"י טכניקה זו מרכז המתרגל את הפוקוס ההדמייתי שלו באזור ה – Dan Tian התחתון, מעט מתחת לטבור, אשר הוא מקום משכנה של אנרגיית ה – Jing. התרכזות באזור זה יוצרת תחושה של חום הולך ומצטבר, עד אשר הוא מגיע לגודל של כדור פינג-פונג. משם מוליך המתרגל את תחושת החום מטה לכיוון איברי המין וחיץ-הנקבים (הפרינאום).

ההדמייה המכוונת ממשיכה להוליך את התחושה מעלה לאורך ה – Du mai, היא המסילה האנרגטית העוברת לכל אורך חוט-השידרה, דרך המוח ועד לשפת הפה העליונה.

מכאן, ודרך הלשון הצמודה לחך העליון, יורדת תחושת החום חזרה ל - Dan Tian דרך מסילת ה – Ren mai, היא המסילה האמצעית המקבילה בחלק הקדמי של הגוף.

אסכולה טאואיסטית מסוימת, אפילו תרגלה את אותה הטכניקה בזמן קיום משגל, בדר"כ בסיוע קדשות ששמשו במיוחד למטרה זו במנזרים מסוימים.

בתרגול זה הודרך ה"תלמיד" ע"י הקדשה לעצור את שפיכת הזרע רגע לפני האורגזמה, ולהפנות את התחושה בעוצמה רבה כלפי המח, באותו מסלול שתואר קודם לכן. עפ"י התפיסה הטאואיסטית ניתן היה באופן זה להמיר את נוזל הזרע לאנרגיה טהורה, ולשפר בכך את היכולת המנטלית לאין שיעור.

 

שן (Shen)

 מבין "שלושת האוצרות" הפיזיולוגיים, כפי שמוגדרים בספרות הטאואיסטית, ה – Shen מהוה את סוג האנרגיה הצרוף ביותר, והגבוה ביותר מבחינה היירארכית. המשמעות הקלינית של הבחנה זו, היא כי רכישת יכולת של שליטה באנרגיה זו, מקנה למתרגל יכולת עילאית לטפל בעצמו ובאחרים במצבי מחלה, או כישורי לחימה ללא תחרות.

ה – Shen כאמור מבטא את הנפש, היכולת המדיטטיבית ואת תכונות האופי והאישיות היחודיות לכל אדם. ישנם ברפואה-הסינית סוגים שונים ל – Shen, המבטאים אספקטים שונים שלו.

כל אחד מתת-סוגי ה – Shen השונים, משויך אנרגטית לאלמנט אחר מתוך חמשת-היסודות הקלאסיים, וכך מוערך חוזקו היחסי, עפ"י חוזק פעילותו של האיבר המקביל בגוף.

לדוגמא ה – Shen המשויך ליסוד העץ נקרא: Hun, ומשכנו בכבד. המאפיינים הנפשיים העיקריים המשויכים לאנרגיה זו הינם: כשרונות רוחניים יחודיים, יכולת פילוסופית, כשרונות פארא-פסיכולוגיים וכד'.

בכדי לשפר ולהעצים כשרונות אלו פיתחו נזירים טאואיסטיים תרגילי צ'י-גונג מיוחדים לכל אחד מחמשת-היסודות. תרגילי נשימה, מדיטציה והדמיה מכוונת, כולם במסגרת מה שנקרא: צ'י – או – נייגונג, המיועדים כולם לחזק את אותו אלמנט אנרגטי. עקב חיזוקו של אותו אלמנט, התחזקו גם המאפיינים הנפשיים השייכים לאותו יסוד, כמו בדוגמא לעיל של יסוד העץ, המשויך לכבד.

סוגים אחרים של אנרגיית ה – Shen, הינם: Po, היא אנרגיית-החיה, ומבטאת בעיקר את האספקט הפיזי-חייתי שבנפש. משכנה באיבר הריאות, ושיוכה ליסוד המתכת.

הנפש עצמה, המבטאת את מכלול הרגשות ואת רוח-האדם, נקראת כאמור: Shen, ומשכנה באיבר הלב. היא משויכת לאלמנט האש ברפואה-הסינית.

אספקט נוסף של הנפש נקרא Yi ומשכנה באיבר הטחול. היא משויכת ליסוד האדמה ומאפייניה הם האינטליגנציה, יכולת הניתוח והסקת המסקנות, חשיבה על כל היבטיה וכיו"ב.

האלמנט החמישי והאחרון ברשימה זו הינו יסוד המים. יסוד זה  קשור כמובן עם הכליות, והאספקט הנפשי המשויך אליו נקרא בסינית: Zhi. כמו שכבר צוין בגוף המאמר, עיקר המאפיינים של איכות נפשית זו הינם כח-הרצון וכושר-ההתמדה.

בתי-ספר שונים לטאי-צ'י-צ'ואן השייכים לסגנונות השונים, כמו: Yang, Chen, Wu, Wudang  וכד', כוללים בדר"כ באינוונטר התרגולות שלהם טכניקות ניי-גונג שונות, המיועדות לטפל באספקטים הנפשיים של תרגולת הטאי-צ'י.

תלמיד שהראה חולשה בכח-הרצון למשל, היה מקבל ממורהו סידרת תרגילי ניי-גונג המיועדים לחזק את אלמנט המים בגופו. חיזוק יסוד זה, וכן חיזוק כליותיו באמצעים אחרים (כמו צמחי-מרפא, דיקור וכד'), אמור היה לחזק גם את הקומפוננט הנפשי הנקרא Zhi, במכלול ה – Shen של אותו תלמיד.

חלקם הגדול של תרגילים יעודיים אלה נשאר חסוי בחיק המשפחה הלוחמת של אותו סגנון, כמקובל בסין העתיקה.

תרגילי ניי-גונג רבי עוצמה במיוחד, הפכו להיות נכסי צאן-ברזל, ושמורים מכל משמר, אפילו בתוך חברי המשפחה-הלוחמת עצמה. תרגילים מיוחדים אלו הועברו בדר"כ אך לבחירי בניה של המשפחה, לאלה שאמורים היו להמשיך את השושלת ולהרים את קרנה.

  

סיכום

 ניסינו להראות במאמר זה כי לא ניתן למעשה להפריד בין הטאי-צ'י לבין הרפואה-הסינית. למעשה חד הם, וניתן בהחלט לראות בטאי-צ'י טכניקה רפואית נוספת הנמנית על מכלול שיטות המרפא של הרפואה-הסינית המסורתית.

אין ספק כי לטאי-צ'י גם מאפיינים של סגנון לחימה, וגם אין ספק שמרביתן של תנועות ותנוחות הטאי-צ'י מקורן בסגנונות לחימה שונים. הנסיון לראות בטאי-צ'י שיטת לחימה אשר יש לה גם אספקטים בריאותיים הוא מגוחך. באותה מידה לא סביר הנסיון להגדיר את הטאי-צ'י כשיטה בריאותית גרידא, אשר יש לה גם ישומים קרביים.

החשיבה הסינית המסורתית הינה מעגלית באופיה, ולא ליניארית כמקובל במערב. לגבי הסיני הממוצע אין שום סתירה בכך ששיטה רפואית מולידה שיטת לחימה, מולידה טכניקה אמנותית, מולידה סגנון שירה, מולידה שיטה פילוסופית, מולידה סידור-פרחים, מולידה שיטה רפואית...

אין גם שום טעם לחתוך מעגל זה ולהחליט שרירותית שמנקודה זו הוא מתחיל, או מסתיים, רק בגלל העדפותיו האישיות של מתרגל זה או אחר.

החשיבות של הטאי-צ'י כשיטה בריאותית המיועדת בעיקר למניעת מחלות, מוכחת מזה מאות רבות של שנים. גם מחקרים מודרניים עדכניים ביותר, אשר נערכים במזרח כמו במערב, מהללים את סגולותיה של השיטה ונפעמים מתוצאותיה.

אחד הישומים הנפוצים ביותר של הטאי-צ'י כיום, הינו טיפול בבעיות נפשיות דוקא, בבתי-חולים בסין – ולאחרונה גם במערב. בעיות של מתחים, דכאונות, פוביות ונוירוזות שונות, מטופלים במידה לא-מועטה של הצלחה בבתי-חולים בסין העממית, ולאחרונה, כאמור, גם במערב.

הפילוסופיה העומדת ביסוד הרפואה-הסינית, הבנתה המעמיקה את מכלול המורכבות של נפש וגוף האדם בהתיחס ליקום הסובב אותו, מוכיחה שוב ושוב את יעילותה הקלינית בישום טכניקות מרפא עתיקות יומין.

 

"...בין השמיים לבין הארץ לא קיים דבר, פרט  ל – Qi".  אמר  Qi Bo  לקיסר הצהוב.

      צריך רק להרגיש את  ה -  Qi ,  להבין אותו...  ולזרום עימו.

 

 

 בחזרה לעמוד-הבית

בחזרה לעמוד הבית בשפה העברית 

הערה: המאמר נכתב במקור עבור המגזין: "חרב לעט"  - המגזין הישראלי לאמנויות הלחימה הסיניות.

            דוא"ל: ba_gua@inter.net.il